יומן מסע
פסח 2022

איזו התרגשות.
נוחתים במינכן גרמניה.
יוצאים מהטרמינל ונוסעים לפגישה הראשונה עם הקרוואנים. בדרך עוצרים במרכז קניות לאכול משהו, לשתות, לקנות מעיל שחסר… מגיעים לתחנת השכרת הקרוואנים. בחוץ קר, רוח, גשם ואפילו שלג מפתיע מידי פעם, אבל לנו נעים ונוח בחדר המחומם עם פינת הקפה, הכיבוד והמשחקים. בודקים את הקרוואנים בקפידה ובינתיים אף אחד לא משתעמם. מתחילים להכיר את החברים החדשים, משחקים במשחקי ענק ובמשחקי קופסא וטועמים מהעוגות והעוגיות המקומיות. נסיעה ראשונה בקרוואנים אל הסופר מרקט הקרוב. חוקרים את המוצרים הדומים והמוכרים מהארץ ומכירים מוצרים חדשים שיש רק כאן. ממלאים עגלות, מסדרים הכל בקרוואן ונוסעים לחניון הלילה. פותחים מזוודות. הכל מסתדר בקרוואן והוא הופך להיות הבית שלנו לשבועיים הקרובים. לילה ראשון טוב בקרוואן.

בוקר ראשון בקרוואן. מתעוררים עם שיר שהכחולים בחרו. "מלך העולם" מרגש את כולנו בדרך לפארק המים המחומם והמקורה, בריחה חכמה מהקור העז השורר בחוץ. המון מגלשות ובריכות. הכל שם מהנה ושמח וצמד אימהות שחומקות מההמולה אל אזור המרחצאות והמרגוע.. :) הקרוואן הירוק עוזב אותנו לכמה שעות לטובת נסיעה למשחק כדורגל. באיירן מינכן מקבלת עידוד בעברית. לפנות ערב השמיים מתבהרים מעט. יוצאים לדרך לחניון הקמפינג שנמצא בבוואריה, גרמניה. מתפעלים מהנוף ומבינים שזו רק ההתחלה.

בוקר עם ריח של בית שמתפזר בחניון הקמפינג מתוך הקרוואנים שלנו. מתכוננים במרץ לתחרות ה״שקשוקרוואן״. משקיעים בחיתוכים מדוייקים ובתיבולים סודיים, מצלחתים ומעבירים באנונימיות לשולחן השופטים ובזמן שהם טועמים, נהנים מארוחת בוקר משותפת. צחוקים וטעימות, ניחושים ועוד קצת בדיחות ששום זר לא יבין והשופטים מנמקים את החלטתם. הכרזה על השקשוקה המנצחת ותמונה משפחתית של הכתומים שגורפים את ההישג בפער בזכות שקשוקה מושקעת של חצילים וחצילים מטוגנים- (עלייה מהמקום השני בתחרות השקשוקרוואן בטיולם הקודם איתנו) הסגולים מרגשים את כולנו בבחירת השיר "מודה אני" שמלווה את היציאה שלנו לדרך לאוסטריה. הנוף המושלג מרהיב. נוסעים והכל מסביב לבן וחגיגי ואם לא די בשלג שיורד הרי שהשלג שעל פסגות האלפים סביבנו משלים את התמונה הגדולה והופך את הדרך ליפה שאין לתאר. עולם הקריסטלים מנצנץ עבורנו בשלל צבעים ואנחנו נסחפים אל חווייה מלאה בקסם בעולם שכולו יצירתיות ואומנות מיוחדת במינה. בחניון הלילה שלנו פותחים שולחנות אחרי ארוחה נהדרת, מתפנים לקפה עוגות ו"קזינו" קבוצתי. המשחקים נמשכים עד השעה 2 בלילה בידיעה שמחר בבוקר לא ממהרים לשום מקום.

קמים לבוקר מלא שמש ושמיים כחולים. נוף עוצר נשימה של הרים מושלגים ועיר אחת קסומה לטייל בה. אינסברוק בירת הטירול האוסטרי. מדרחוב ססגוני, בתי קפה קטנים עם "אפלשטרודל מיט ונילה סוסה", בתים צבעונים בני מאות שנים, קתדרלה מרשימה, מוזיאונים ואתרים מקומיים, קצת שופינג והרבה קסם ואוירה. אפילו הקשוחים שבחבורה מודים שאינסברוק היא עיר מאוד נעימה וממש כיף לטייל בה. האדומים בוחרים בשיר "תפילה" והשיר גורר אחריו ריקוד שורות סוחף שמח ומצחיק במיוחד שלא משאיר אף אחד בצד. יוצאים לדרך עם חיוך ונוסעים הלאה, קדימה אל לב האלפים האוסטרים לחניון הלילה במרכז האלפים האוסטרים, קרובים קרובים אל היעד של מחר.

כבר שכחנו מהשלג שירד עלינו רק לפני יומיים ומהטמפרטורות שהסתובבו סביב האפס מעלות עד לפני רגע. בוקר אביבי ושימשי מאיר לנו פנים והכתומים בוחרים את "אלוהים שלי" לצאת איתו לדרך אל הר השלג.
מצויידים בכל מה שנדרש לבניית בובת שלג ולצילום תמונה משפחתית הזויה ובהמון מעילים מיותרים אנו נוסעים בדרך יפהפייה במעלה ההר אל הרכבל ממנו יוצאים לאסוף את המגלשות ולהנות מחוויית שלג מושלמת.
בחולצות קצרות ביום שמשי וחם משתוללים בשלג, גולשים ובונים אנשי שלג. מצלמים תמונות מצחיקות לתחרות התמונה ההזוייה ויורדים בחזרה אל העמק, ממנו נוסעים צפונה במעבר הרים, עוצרים בשיא הגובה אל מול אגם כחול והר נישא לתמונה משפחתית ולכוס קפה. לפנות ערב, מגיעים לגשר התלוי שנראה כמו חוט המתוח בין שני הרים, לא מתרגשים מכך שהרכבל לא פועל. עולים ברגל וחוצים את הגשר. מתפעלים מהנוף ומעצם המעמד, מקשיבים להסברים מעניינים ומרגישים סיפוק אדיר כשחוזרים לקרוואנים ורואים את הגשר האדיר מלמטה. יוצאים לדרך לחניון הקמפינג כשהגשר כבר מואר, חגיגי ויפה ואפילו מספיקים לצפות במשחק כדורגל במסך הענק שבחניון עם כוס בירה ואוירה עם חבורה קטנה של אוהדים מקומיים.

הכתומים מוציאים אותנו לדרך היפהפיה עם "נולדתי לשלום" והנוף הירוק רענן ומסביר פנים ומבטיח לנו יום צבוע באביב. בכל מקום בדרך הזו יש משהו יפה אחר וההתפעלות מהאחו הירוק מתחלפת בהתפעלות מהאגמים המנצנצים ומפסגות ההרים הלבנות. רק לפני יומיים היה כאן שלג ועכשיו הכל מלבלב. התור לרכבל ארוך ואנחנו מנצלים את זמן ההמתנה להסברים ולהנחיות וכבר כולנו מעפילים זוגות זוגות אל ההר משם הנוף יפה שבעתיים, במיוחד בעת הזו בה הנוף עדיין מרשים בשאריות הלבנות של החורף. מסתובבים קצת ומתרשמים מהמקום החדש ושתי אמהות בוחרות במקום הכי טוב על ההר לקפה מאפה ושיחת נפש בעוד כולם נרתמים וחובשים קסדות. מחדדים נהלים וקצת מהססים במסלול המיועד להתנסות ואחרי דקות ספורות כל אחד במסלול המתאים לו הופך להיות טרזן ומאתגר את עצמו בהליכה בין שמיים לארץ. הקטנטנים לא משתעממים חלילה ומוצאים מול הכניסה לפארק החבלים את המתחם המקסים המיועד להם ואף אחד לא נשאר מקופח שם למעלה על ההר. שני הורים של התכלת והירוק יורדים מבעוד מועד אל הקרוואן להכין אוכל למשפחות לפני הנסיעה שתגיע בהמשך ובינתיים כל החבורה ממתינה בתור למגלשות ההרים וההתלהבות מהגלישה הארוכה שוברת שיאים.
מתאספים בקרוואנים ויוצאים לדרך אל חניון הקמפינג עם הבטחה להשתדל לשלב בהמשך עוד חווייה דומה של מגלשות הרים במקום אחר.

בוקר מוצלח שמתחיל ב- "אם תרצי", הנבחר של הורודים. נוסעים בקרוואנים לחנייה של העיירה החולשת על האגם. מבקרים במבצר מימי הביניים. חוזרים בזמן אל הימים בהם אבירים שרו סרנדות לגבירות ויצאו לקרב עם שריון וחרב. ההסברים מרתקים ומסעירים את הדמיון. נראה כאילו אותם אבירים רק יצאו לרגע מן המבצר ומיד יחזרו לספר את סיפורם ואת סיפורו של המקום המאובזר בכלים, רהיטים, תלבושות, כלי נשק עתיקים, שריונות ועוד. יורדים במורד אל מרכז העיירה הציורית, אוכלים גלידה ומתאספים ליד האגם ועולים עם הקרוואנים למעבורת נושאת רכב (וקרוואנים). שטים אל הגדה הנגדית של האגם, אל הגדה אותה ראינו מן המבצר. החבורה הנרגשת יוצאת מהקרוואנים תוך כדי שייט. כולם מתרוצצים בשמחה בין שני מפלסי המעבורת וזוג אחד שעושה טיטאניק שואג את המנגינה המפורסמת ופורס כפיים לעבר האופק. באי שכולו פרחים מטיילים בשבילים ומתפעלים מעצי סקוייה ענקיים, ממרבדים של פרחים בשלל צבעים מעוצבים לצורות, משיחים וצמחייה מעוצבת ומפינות חמד נעימות. את ההצגה במקום גונבים המרבדים המרהיבים של מליון פרחי הצבעוני (והיתה מי שהאמינה שהם פורחים ממש לכבודה), ומחממת הפרפרים המשגעת ובה אין ספור פרפרים פוטוגנים מאוד בגדלים ובצבעים שונים שאינם מהססים להתיישב על הכתף או על האף וגם סתם ככה להיענות ליד מושטת ולהמשיך לרחף אחרי הצילום. ממהרים לחזור לקרוואנים ולצאת לחניון הקמפינג. ערב על האש מתחיל בשמונה ואחריו ה"קזינו" נפתח מחדש לעוד לילה של משחקי קופסא מהנים.

בוקר של "מתנות קטנות" הבחירה המושלמת של הצהובים. יוצאים בנסיעה ביחד אל מפלי הריין. חוצים את הגבול לשוייץ בשיירה צבעונית של קרוואנים שמעוררת את השתאותם של כל המקומיים בעיר הקטנה והמנומנמת. חג להם וחג לנו ובמגרשי החנייה של המפלים ניכר כי מצפים כאן למבקרים רבים, אבל אנחנו, ברי מזל, חונים בחנייה הקרובה לכניסה ומיד יוצאים לדרך, לצפות בעוצמתו של הטבע מקרוב. הביקור מלהיב את כולם. עוצמה כזו של מים לא זוכים לראות כל כך מקרוב בדרך כלל. ההתרשמות ממפלי הריין אינה מסתיימת רק בהליכה בין תצפיות ומרפסות נוף. יורדים אל המזח, עולים יחדיו לסירה ומקבלים הסברים ותוכן על מפלי הריין האדירים. הסירה ועליה אנחנו מתקרבת אל מרכז המפלים. החוויה לצפות בהם כל כך מקרוב דרך המים נרשמת כאחד משיאי הביקור. מכר ותיק של האבא התכלת המתגורר בשוייץ מגיע למפלי הריין לפגישה מרגשת ולהעלאת זכרונות. חוזרים לחניון הקמפינג וההתרגשות מתחילה לגאות. ההכנות לליל הסדר מתחילות. כל חברי הקבוצה משתתפים וכולם טורחים מסביב. בישולים, סידור האולם, עריכת השולחנות, תפאורה והמון אביזרים להופעות. תפקידים, חזרות, מקלחות, בגדי חג, אמא אחת של הכתומים שמנהלת את כל העסק ובת אחת של הסגולים שהופכת להיות יד ימינה ועוזרת בכל מה שאפשר ומה נשתנה. היו כאלה בבית, בישראל, שהעידו שאת השירה שלנו שמעו עד מעבר לים ואת הסרטונים של ההצגות והמופעים שהיו כאן אפשר למכור בהרבה כסף… החיוך הגדול של כולנו עדיין מרוח לנו על הפנים בכל פעם שאנו רק חושבים על ארבעה בנים ועל כרפס, על יוסף ועל משה, על חד גדיא ועל עשר המכות ועל אפיקומן מתוק אחד שנמצא אצל האבא של הכחולים.

שבת שלום, חג שמח ויום הולדת לנדבי המתוק מהצהובים. בן שלוש בדיוק היום. עוגה כשרה לפסח ועוד אחת, עוגת קרם קצפת ודובדבנים (להזכיר לנו שהיום נוסעים ליער השחור), עוגה מהממת שיוצאת מהקרוואן של הסגולים ועוד עוגה צהובה (איך לא) עם המון הפתעות במיוחד למתוקי החמוד של הטיול. קרוואן מקושט עם המון בלונים והיום יום הולדת, איפה העוגה ושתזכה לשנה הבאה…עד מאה ועשרים שנה. הירוקים בוחרים לצאת ליום המקסים עם "שרק תחייך" שכיכב בחגיגת בת המצווה של הבת שזכתה סוף סוף לטיול בת מצווה בעיכוב קורונה אופנתי ויוצאים לדרך אל היער השחור. הנוף מתחיל לרמוז לנו שאנחנו בדרך הנכונה. המון עצים מכסים את צלעות ההרים ואפשר כבר להציץ אל תוך היער ולראות ששם באמת שחור. (מדוע באמת נקרא האזור "היער השחור" נגלה בעוד יומיים…) ההורים מנצחים את הילדים שמנצחים את האמהות שמנצחות את הבנים שמנצחים את האבות שמנצחים את הבנות שמנצחות את…כולם מנצחים את כולם בלייזר טאג. נכנסים למבוך החדרים החשוכים ויורים על כל מי שאפשר, לפעמים גם על כוחותנו במשחקים שמצליחים לשעשע את כולם - גדולים כקטנים ושלוש אמהות שמנצלות את זמן הלחימה לרכל קצת בפינת הקפה. בטיטיזי העיירה הציורית והנעימה מסתובבים בין דוכנים, מסעדות ובתי קפה ובטיילת לאורך האגם. מאכילים ברבורים ששמחים לקבל מאיתנו פירורים של לחמניות שנשארו מאתמול. ומשפחה אחת של כתומים מבלים להם בכיף בפארק מים.

פארק אירופה - כל מילה מיותרת. קמים בבוקר "על שפת" הפארק, בחניון הקמפינג של פארק אירופה. רצים להיות הראשונים שנכנסים אל הפארק המטורף ויוצאים ממנו אחרונים אחרי כולם. שעת הסגירה של פארק אירופה מתעדכנת מידי יום והפעם כולם שמחים להתבשר ששעת הסגירה תהיה מאוחרת מהצפוי. אף תיאור לא יהיה מוגזם ואף סיפור לא יהיה מופרך. יום של חווייה נהדרת לכל הקבוצה בפארק הכייפי, היפה והמשמח. ילדי כל הצבעים ועוד כמה הורים שחוזרים להיות ילדים מתרוצצים בין המתקנים ועוד כמה אמיצים פחות שממלאים את אולמות המופעים והדוכנים. בערב עוד יש דיבורים על קומזיץ שלא קורה ובמקומו השקט שאחרי הסערה ממלא את האזור שלנו בחניון הקמפינג של פארק אירופה. כולם נרדמים כמו ילדים קטנים מוקדם מהרגיל וחולמים על רכבות הרים.

הקרוואן התכלת מתחילים לנו את היום המעניין עם "לפני שייגמר" ואנחנו יוצאים לדרך נוף יפה שעוברת בליבו של היער השחור. עוצרים בדרך באחו ירוק ובשמש המחממת. מארגז הקבוצה יוצאות להן עוגיות ועימן קפה תה סוכר… מרתיחים מים בקרוואנים ונהנים מאתנחתא נעימה בדרך. מנצלים את ההזדמנות לספר על היער השחור. המון נושאים עולים וגם התשובה לשאלה מהו מקור השם היער השחור. מדברים על עצים ועל מכשפות, על ציפורים ועל הזמן, מדברים על שעוני קוקייה ועל ניפוח זכוכית.. במפעל לניפוח הזכוכית מתרשמים מעבודות המיוצרות במקום וצופים באמני הזכוכית בזמן בו הם מייצרים כלים וחורטים עליהם. בכפר הפתוח של היער השחור מספרים איך חיו בחוות הגדולות והמרוחקות זו מזו לפני מאות שנים. כיצד שרדו את החורפים הארוכים, ממה בדיוק עשוי הגג של הבתים, מה אכלו וממה התפרנסו ולמה יש בית קטן ליד הבית הגדול… הבתים עצמם מסודרים כאילו שבאמת גרים בהם אנשים גם היום ומעניין היה להבין מדוע המיטות כל כך קטנות, מה הם ולמה שימשו הכלים המוזרים שנמצאים בכל מקום ואיך הגיע החציר אל הקומה הגבוהה של הבית. עוד מעט סוגרים הכל אבל אנחנו בשיא המרץ, מסתערים על מגלשות ההרים הכייפיות לקראת סוף היום וגולשים וגולשים עד שהמקום נסגר. הקרוואנים הסגולים, הכתומים והאדומים נפרדים מאיתנו לכמה שעות ונוסעים לחווייה נוספת: קארטינג על הפרק. דוהרים במכוניות הקארטינג במסלול המאתגר כמה מקצים שרק אפשר. חווייה שהתווספה בעקבות פנייתו הנרגשת של הנסיך האדום ההורס שלנו להנהלה... בחניון הקמפינג הכחולים עושים על האש וכמו תמיד - כשמישהו מדליק - כולם נדלקים. מקבלים את המאחרים לנשף שחוזרים מהקארטינג עייפים אך מחוייכים (בעיקר הנסיך האדום) וסוגרים עוד יום מהנה ומלא בחוויות ביער השחור של גרמניה.

הכחולים בוחרים להתחיל את היום הזה עם "תתארו לכם" ויוצאים לדרך עם המון שמש בכיסים. במוזיאון מרצדס עוברים בין כלי הרכב לבין האירועים ההיסטורים שחווה העולם מאז היווסדה של חברת המכוניות היוקרתית ובגלריית המכוניות החדשות מנסים לבחור איזה דגם היינו קונים אם רק… איזה צבע היינו בוחרים עם רק… עד שמישהו מזכיר לכולנו שדרך ארוכה לפנינו ומציע לכולנו "לצאת מהאוטו" ולהיכנס לקרוואן. הסגולים שלנו יוצאים למסע קניות באווטלט המושלם וחוזרים עם עיניים בורקות והמון אושר. הנסיעה הארוכה ממוזיאון מרצדס עד למינכן נותנת לנו את ההזדמנות לחוות את הנסיעה בכבישים המהירים של גרמניה. עצירה אחת לארוחה ועוד אחת לקפה ואנחנו מתכנסים בחניון הקמפינג להנחיות והדרכה לקראת החזרת הקרוואנים לתחנת ההשכרה למחרת. בלי הרבה חשק ועם הרבה באסה מתחילים לארוז. אוכלים סעודת "חבלים" (חבל לזרוק, חבל לזרוק) ומחסלים ערימות של קינוחים כי מי יוותר על עוד רגע מתוק בקרוואן. הולכים לישון - הפעם קצת עצובים אבל גם קצת מצפים לחזרה הביתה - אל השיגרה המבורכת.

בוקר אחרון בקרוואן. מסדרים, אורזים, מנקים ויוצאים לתחנת השכרת הקרוואנים. פרידה מהקרוואן ועוד קצת פאן. הזדמנות נוספת ואחרונה להנות מעוד כמה שעות של כיף בפארק המים הנהדר, זה שאיתו נפתח הטיול המקסים שלנו. ושוב מגלשות ובריכות ועוד מגלשות ועוד בריכות, מקלחת והביתה. עוד שנייה, לפני שיוצאים אל הדרך מבלים קצת במרכז קניות. מזכרות ומתנות לקרובים שמחכים לשמוע חוויות מטיול הקרוואנים באירופה. באוטובוס לשדה התעופה "שיר פרידה" שבחרו הסגולים. חיבוקים, התרגשות, תמונות משותפות ועוד קצת חיבוקים. אפילו דמעות היו שם בפרידה מהקרוואן, מהטיול, מהצבעים. ערימות של כביסה וחזרה לחיים עם חשק להחזיק עוד טיפטיפונת את הבלון הזה - שלא יצא ממנו עדיין האויר, שלא יחמוק ויברח לאנשהו - טיול קרוואנים פסח 22. מתרפקים על התמונות, שולחים הודעות זה לזה בקבוצת הווטסאפ. כבר מתגעגעים. להתראות בטיול הבא.