מסלולי הטיולים של 2025 כבר באתר, לחצו לפרטים נוספים
כמעט חודש אחרי….
רונן ורונית,
את האמת, חשבנו עליכם הרבה מאז הטיול, והרבה גם חשבנו עלינו, ועל כל החוויה המיוחדת במינה שעברנו כמשפחה בטיול הקרוואנים (שלכם). חופש גדול, קיץ 2018.
ורק עכשיו, כשאני מתפנה לסדר את האלבום הדיגיטלי, מתפנה גם לכתוב לכם מעומק הלב כמה מילים, שמגיעות לכם. ככתומים צריכים להמשיך להצדיק את השם שיצא לנו (למה הכתומים תמיד אחרונים?? 😉).
זר לא יבין זאת. לא מדובר בטיול סטנדרטי, וגם לא כזה שהיינו עושים כמוהו לבד. זה משהו אחר.
אם היינו שם לבד כנראה היינו "מפרגנים" לעצמנו עוד שעת שינה, אבל אולי מפספסים את האומגה הענקית או את המעבורת אליה הצלחנו להגיע בשקיעה.
אם היינו לבד כנראה היינו מתקלחים יותר זמן ובטח שיותר מוקדם, אבל מפסידים את הכדורגל והריקודים של הילדים על הדשא עם החברים.
אם היינו לבד כנראה היינו מטיילים לאיטנו עוד זמן כתיירים בעיירה ואולי לא מפספסים את השווארמה שנסגרה לרגע, אבל מפסידים את ההסברים המרתקים והמעשירים, ומציאת החנייה המתאימה בול לגודל הקרוון.
אם היינו לבד כנראה היינו נשארים עוד לילה באתר קמפינג השני, כי הוא היה כזה יפה ועם בריכה שלא הספקנו כי כולנו היינו חולים… אבל אז אולי היינו מפספסים את החווייה הנהדרת בחניון הקסום והמפנק ליד אינסברוק, בו אפילו הספקתי לרוץ על הבוקר.
אם היינו לבד כנראה היינו מוותרים על הרפטינג ה"סוער", אבל גם לא היו נשארות לנו כאלה תמונות מדליקות מהחוויה, ובכלל כנראה היו לנו הרבה פחות תמונות של יחד כל המשפחה, כי לא היה מי שיצלם כל רגע…
כשחזרנו הבנו כמה הכל באמת היה פשוט חוויה!!
רונן, תודה לך מעומק הלב על החיוך התמידי, והאנרגיות שלא נגמרות באף שעה של היום, ומול אף קושי או מזג אויר. תודה על הסברים מעניינים שקולעים לכל גיל, ועל היכולת שלך להיות נוכח-נפקד ביננו, משמעותי ועם זאת נותן לנו המון מרחב כמשפחה, והזדמנות פשוט להיות איך שאנחנו.
רונית, תודה על כל הארגונים מאחורי הקלעים. אין ספק שהטיול לא היה מצליח לולא כל כרטיס כניסה שחיכה לנו, וביטל לנו את זמן התור, כל מפתח כניסה לחניון ומקום חנייה מדויק עבורנו, כולל הסבר התמצאות מדוקדק. תודה על הנשנושים הקטנים שהעלו חיוך כל בוקר, ועל הלו"ז המוקפד…
ולשניכם – תודה על חוויה יוצאת מגדר הרגיל, על הארגון והאיזון בין סגנונות הבילוי והאטרקציות, כך שיתאימו גם לגדולים וגם לצעירים. תודה על ההזדמנות לשחרר ולא לדעת כלום (באמת כלום) על מה יהיה מחר, ובעיניים עצומות לבטוח, ולדעת שיהיה הכי טוב שיכול להיות!!
חזרנו עייפים, כן, אך גם מאוד מרוצים ועמוסי חוויות שלא יישכחו לעולם…
תודה,
אוהבים ומתגעגעים,
משפחת ליאור – גלי וירון, שירה איתי ואלעד.
