מסלולי הטיולים של 2025 כבר באתר, לחצו לפרטים נוספים
רונית ורונן היקרים!
ובכן, הטיול המדהים שלנו כבר נגמר, והנה הגיע הרגע הקשה מכל –
לנסח מכתב לא ארוך, מקורי, ואישי. נו באמת, אתם לגמרי מחפשים
דבר לא אנושי – קשה נורא לקצר את כל שיש לנו לומר, מקוריים אנו בטוחים שלא נהיה – כבר שפכו פה סופרלטיבים כמים ולא השאירו לנו כלום, יובש מדבר. אין לנו מלים! ואישי – אם היינו רק יכולים לחבק, זה לא ממש מיתרגם טוב באתר…
אז מה נותר לנו? זיכרונות, סיפורים ותמונות מדהימים והתלהבות שופעת עם כל שאלת “איך היה?”. נו, איך! איזו תשובה יכולה להיות לשאלה הזו? גרוע, אל תיסעו? אי אפשר בכלל להתחיל לתאר איך היה, אז למה לנסות בכלל, פשוט תראו את התמונות והסרטונים, ועדיין לא תוכלו להתרשם איך היה. יותר עדיף שפשוט תיסעו עם רונית ורונן, לא ככה?
ובכל זאת אנחנו מקבלים את התגובות שעושות לנו הכי טוב על הלב: וואו, כל הכבוד, איזה אמיצים אתם – גם לנהוג בקראוון, גם לעשות אומגה J שכבר זיכתה אותי בכינוי ” המתאבדת השיעית” דווקא מפי רוכב אופנוע בארץ… וגם רפטינג, ורפסודות, וכיף לכם, ורואים שנהניתם.
אז כן, נהנינו הכי שבעולם. ציפינו מכם, רונן ורונית, לא לגמרי יודעים למה ציפינו , אבל לא אכזבתם. הייתם הרוח החיה של הטיול, אבל עמדתם ברקע – נתתם את המינון המדויק של ליווי והדרכה אבל גם אפשרתם ועודדתם עצמאות ויוזמה, וזה היה כיף ומנע הרגשת “טיול מאורגן” כפי שמצטייר בעיני כולם, אנחנו הגדרנו את זה טיול “סמי-מאורגן”. זה היה חשוב לנו מאד, וגם אם את רב הפעילויות עשינו עם הקבוצה, ידענו תמיד שיש לנו את האפשרות לבחור.
תמיד חלמנו לעשות טיול קראוונים, אבל זה היה תמיד חלום רחוק שידענו שישאב מאיתנו המון אנרגיות של תכנון, הישרדות, ובעיקר המון בזבוז זמן עקב חוסר ניסיון, למרות שעשינו המון טיולים. האתר שלכם הציע בדיוק מה שחיפשנו. לאחר כמה ימים של התלבטות אחרי המפגש איתכם, כשקיבלתי את האימייל ממיקי “אני מת לסגור על הטיול הזה”, ידעתי שבחרנו נכונה והולכים על זה. ובמשך כל הטיול חזרתי ואמרתי, לעצמי ולאחרים – אין מצב שבטיול לבד היינו בכלל מגיעים לסוגי החוויות המדהימות האלה ואפילו לא היינו חושבים בכיוון, מקסימום פארק שעשועים או שניים, טירה אחת וסיבוב קצר בעיר. החוויות המיוחדות שבחרתם עבורנו, בשילוב של
בחירת משפחות מקסימות שהעניק לילדים המון חברים חדשים, ותכנון והשקעה עד לפרטים הקטנים – הכול זה אתם, רונית ורונן, ומגיע לכם כל הקרדיט. היה פשוט מ-ו-ש-ל-ם!
ואיך אפשר בלי להזכיר את החוויה ה”מפוקפקת” שבוודאי ישמעו עליה אחרינו כי על שמנו נקרא חניון מסוים בשם “חניון טרמפולינה”. אז כן, רז שלנו היא-היא הג’ינג’ית שזיכתה את אמה בסיור מוסק בשמי גרמניה בדרך לביה”ח, ואת אביה בנסיעה מאתגרת בדרכים עקלקלות על פי התהום כבר בלילה השני לטיול,וכל זה בעקבות פעילות אתגרית במיוחד – קפיצה בטרמפולינה…
אז גם בעניין זה, “אין עליכם” רונית ורונן, רגע של התמודדות שעבר עלינו בשלום תודה לאל. הייתם שם בשבילנו מהרגע הראשון ועד לסיום האירוע, עם הדאגה והעזרה והתמיכה והגיבוי והכסף הקטן למקרה שנצטרך, והנסיעה
המאתגרת של רונן עם מיקי, ועד חזרתנו הלילית עם קבלת פנים שכללה מחיאות כפיים ובירות… רז הרגישה כמו מלכת אנגליה בכרכרה המלכותית. אז שוב – תודה מעמקי ליבנו על זה ועל כל מה שהמשיך משם!!!
נו – אז איך זה בתור קצר, מקורי ואישי? לא ממש עמדנו במשימה, אה?
מה לעשות? תפרסמו בפונט יותר קטן ותקטינו רווחים!
ת ו ד ה מ כ ל הלב!
א ו ה בי ם א ת כ ם
מיכל, מיקי,קורן ורז זריף
